Jewish Lifecycles and Halacha
Chinuch Issues: Growing up Fasting
(1תלמוד בבלי מסכת יומא דף פב עמוד א
משנה. התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצות.
(2פירוש המשנה לרמב"ם מסכת יומא פרק ח
מחנכין אותן, מרגילין אותן להתענות בהדרגה לפני שיחול עליהם חובת התענית שנתים לבריאים או שנה אחת לחולים. ודע שהזכרים מבן שלש עשרה שנה שלמות והנקבות מבת שתים עשרה שנה שלמות חייבם בתענית מדאוריתא אם הביאו, לפי שהנקבות יכולות לסבול את הצום יותר מן הזכרים, כי מזג הזכרים יותר חם והנפרש מגופם יותר. והזכרים והנקבות מאחת עשרה שנה מתענים כל היום מדרבנן כדי לחנכן במצות. ומתשע שנים ומעשר שנים מתענים כמה שעות מן היום בין זכרים בין נקבות כדי שיתרגלו לצום, ואין מאכילין אותם אלא עד שיציק להם הרעב.
(2aבית הבחירה למאירי מסכת יומא דף פב עמוד א
אמר הר"ם מחנכין אותם מלמדים אותם מגזרת חנוך לנער ומרגילין אותן להתענות קודם שיהיו חייבים בתענית בשתי שנים לבריאים ובשנה אחת לחולים ודע כי הזכרים משלש עשרה שנה שלמים והנקבות משתים עשרה שנה שלמים הם חייבות להתענות אם הביאו שתי שערות כי הנקבות סובלות התענית יותר מן הזכרים לפי שמזג הזכרים חם ונמס גופם יותר והזכרי' והנקבות מאחת עשרה שנה מתענין כל היום כלו מדרבנן כדי לחנכן במצות ומתשע שנים ומעשר שנים מתענין שעות מן היום בין זכרים בין נקבות בשוה כדי שיתחנכו להתענות ואין מאכילין אותם עד שיצערם הרעב:
(3רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה כח
אע"פ שאין בית דין מצווין להפריש את הקטן, מצוה על אביו לגעור בו ולהפרישו כדי לחנכו בקדושה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו וגו'.
(4תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מב עמוד א
קטן היודע לנענע. תנו רבנן: קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע.
(5תוספות מסכת נזיר דף כח עמוד ב
בנו אין בתו לא - דכך הלכה היא בנו דשייך במצות לכשיגדל מוטל על האב לחנכו אבל בתו לא תימה הא דאמר בעלמא (יבמות דף קיד.) קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין עליו להפרישו והאמר [ריב"ח] אף לחנכו לעשות מצוה מוטל על האב וי"ל דחינוך לא שייך אלא להזהירו לעשות ולקיים מצוה אבל להזהיר מלעבור אין זה חינוך וההוא דפרק בתרא דיומא (דף פב.) היינו קיום מצוה ועניתם עוד אומר ר"י דחינוך לא שייך אלא באב אבל באיניש אחרינא לא שייך והכא אמרינן בתו לא והתם אמרינן אחד תינוק ואחד תינוקת מחנכין אותם להתענות ביוה"כ וצריך לחלק בדבר.
(6ביאור הגר"א אורח חיים סימן שמג
וי"א דלא כו'. וראיה ממ"ש ביבמות וגיטין וליכול קטן כו' ושם אפילו בהגיע לחינוך ובנדה מו ב' ש"מ קטן כו' ושם מופלא סמוך לאיש ושם אי' דאורייתא קטן אוכל כו' וכן מ' סוגיא דיבמות שם ועיין תוס' דשבת שם שנדחקו בסוגיא דיבמות ועתוס' ישנים ביומא פ"ב א' ד"ה בן כו' וא"ת הא דאמרינן קטן אוכל כו' השתא חנוכי כו' ואומר הרא"מ דחינוך לא שייך אלא במ"ע כו' ורבי אומר דחינוך לא שייך אלא באב כו' וכ"כ הרמב"ם וכן הקשה הרמב"ן על סברא ראשונה ס' תוס' מדמקשינן שם מקטנה שאוכלת בתרומה ומשמע אפילו הגיע לחינוך ובנדה שם ואי מופלא כו' ש"מ קטן כו' אבל הקשה ג"כ על ס' הרמב"ם דא"כ לישני בנדה שם ל"צ לאביו וע"ש ברשב"א דיבמות שהאריך שם והניח בצ"ע ובסוף כ' כס' ת"י הנ"ל דבמ"ע דוקא דכל הני דחשיב בסוף סוכה הכל במ"ע כו':
(7שולחן ערוך אורח חיים סימן תרטז
סעיף ב
קטן (ד) (הבריא) בן ט' שנים שלימות, ובן י' שנים שלימות, (ה) ב מחנכין אותו לשעות; כיצד, היה רגיל לאכול בב' שעות ביום, מאכילין אותו בשלשה; היה רגיל לאכול בג', <ב> מאכילין אותו ברביעית; לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות (ו) (<ג> וה"ה לקטנה הבריאה) (טור). (ז) בן י"א, בין זכר בין נקבה, מתענין ומשלימין מדברי סופרים, כדי לחנכן במצות. הגה: (ח) <ד> ויש אומרים שאינן צריכין להשלים מדרבנן, כלל (ר"ן וא"ז והגמי"י בשם ה"ג ורוקח ורא"ם), (ט) ויש לסמוך עלייהו * בנער שהוא כחוש ואינו חזק להתענות (תה"ד סימן קכ"א) * וכל מקום שמחנכין אותו באכילה, (י) מחנכין אותו ברחיצה וסיכה (טור). בת י"ב ויום אחד, ובן י"ג ויום אחד, שהביאו שתי שערות, הרי הם כגדולים לכל מצות ומשלימים מן התורה; אבל אם לא הביאו שתי שערות, עדיין קטנים הם ואינן משלימין (יא) אלא מדברי סופרים. הגה: (יב) <ה> ואפילו הוא רך וכחוש, צריך להשלים (יג) דחיישינן ג שמא נשרו השערות (תה"ד סימן קנ"ה). קטן שהוא פחות מבן תשע (יד) אין מענין אותו בי"כ, כדי שלא יבא לידי סכנה. הגה: אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו, מוחין בידו (כל בו).
(8ערוך השולחן אורח חיים סימן תרטז
סעיף ז
ויש מרבותינו שסוברים דמדרבנן ליכא השלמה כלל דפסקו כר' יוחנן בגמ' [פ"ב.] שאומר כן ע"ש וכן הוא מנהג העולם ורבינו הרמ"א כתב דיש לסמוך עלייהו בנער שהוא כחוש ואינו חזק להתענות עכ"ל ועכשיו ע"פ רוב התינוקות לומדים והם כחושים וחלושים [ב"ח ומג"א ססק"ב] אבל החינוך לשעות אנו נוהגין גם בזמן הזה דבזה אין חולק ודע דבן י"ג ויום אחד ובת י"ב ויום אחד אם לא ידענו אם הביאו שתי שערות מחוייבין להתענות מן התורה דכל שבא לכלל שנים חזקה שהביא סימנים ואפילו אין אנו רואין עתה הסימנים חיישינן שמא נשרו דספיקא דאורייתא לחומרא ואפילו הוא רך וכחוש ואפילו נעשה בן י"ג ביוה"כ אא"כ ידענו בבירור שלא הביא עדיין שערות ואם הוא גדול וודאי אלא שאומרים שלא יסבול התענית ויחלה ישאלו ברופאים ודינו ככל החולים שיתבארו בסי' תרי"ח ואין חילוק בזה בין בן לבת: