Jewish Lifecycles and Halacha
Are Names Gender-Neutral?? : Naming Children Part II
1)תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמ עמוד ב
אמר להו רב חסדא לבנתיה: תיהוי צניעתן באפי גברייכו, לא תיכלון נהמא באפי גברייכו, לא תיכלון ירקא בליליא, לא תיכלון תמרי בליליא, ולא תשתון שיכרא בליליא, ולא תיפנון היכא דמפני גברייכו. וכי קא קארי אבבא איניש לא תימרון מנו אלא מני. נקיט מרגניתא בחדא ידיה, וכורא בחדא ידיה. מרגניתא - אחוי להו, וכורא לא אחוי להו, עד דמיצטערן, והדר אחוי להו.
1a)רש"י מסכת שבת דף קמ עמוד ב
לא תימרון מנו - מי הוא, לשון זכר, לא תרגילו לשונכם לדבר עם זכרים.אלא מני - מי היא.
(2שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' עה
ספר טעמא דקרא (להרב חיים קנייבסקי) (3
(4שו"ת פנים מאירות חלק ב סימן פט
ױוכל זה נ"ל ברור ודלא כדעת מקצת דיש לחוש שמא אבי' נקרא בשם לוי ונולדה היא אחר מיתת אבי' וקראה על שם לוי לויה דאין תולין נקיבות בזכרים ואזלינן בתר רובא דעלמא דקורין שם איש ואשה אחר איש ואשה צבי לזכר וצבי' לנקיבה וה"ה כאן.
(5שו"ת חתם סופר חלק ד (אה"ע ב) סימן לח
הנה בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ח כ' שאין לחוש לתלות שם נקבה בזכר לומר ששמה לויה אלא מסתמא שמה לביאו ככתוב ביחזקאל ריש סי' י"ט ואמנם הגאון הלז לא ראה דברי הרד"ק שם ע"כ נסבך איך לכתוב כי בקרא כתי' לביא והיוד בקמץ אך הרד"ק שם כ' עיקור כמו שאנו רגילין לכתוב לביאה ה' אותיות הבי"ת בחירק והאלף בקמץ וה"ה נחה סי' נקבה ובקרא דגשת היוד משלמת החסרון ע"ש שקיצר וזה כוונתו וכ"כ בטיב גיטין מסברא דנפשי' וגם הוא לא ראה הרד"ק מדלא הביאו. ע"כ יש לכתוב לביאה המכונה לעני ופשוט יותר מביעא בכותחא דצריך להזכיר השם שהרגילה עצמה בפי כל
(6תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ב דף כ טור ג /ה"ו
יו"ד שנטל הקב"ה מאמינו שרה ניתן חציו על שרה וחציו על אברהם תני רבי הושעיה עלה יו"ד ונשתטח לפני הקב"ה ואמ' רבון העולמים עקרתני מן הצדקת הזאת אמ' לו הקב"ה צא לך לשעבר היית נתון בשם נקיבה ובסוף תיבה חייך שאני נותנך בשם זכר ובראש תיבה הדא הוא דכתי' ויקרא משה להושע בן נון יהושע
(7שו"ת מילי דאבות ח"ה אבה"ע סי' ד
(8ספר ברית אבות
שו"ת שם משמעון יורה דעה סי' כג(9
(10שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מט - קונ' אבן יעקב פרק יג
הנה אמנם מצד המנהג מצינו בספרי שמות - הגיטין שכן נהוג בהרבה מקומות מאז ומקדם ליתן לזכרים שם אחרי הנקבות, וכן לנקבות שם אחרי הזכרים (עיין לדוגמא בספר נחלת שבעה סי' מ"ו בש"נ =בשמות נשים= אות צביה, וכן בערוה"ש סי' קכ"ט בש"נ אות יהודית ואות מיכלה ואות עלקא בסופה עיי"ש)... אבל מצינו גם בספרי האחרונים שכתבו להנדז בזה לתת שם לנקבות אחרי הזכרים, אי משום חששא לפן לא יהיו מסוגלים עי"ז להוליד בנים [ודבר זה כותב לדחות בספר שו"ת שם משמעון חיו"ד סי' כ"ג עיי"ש] ואי משום שיש בזה משום הורדה לזכר הנפטר...וחשש לכך גם הגאון בעל פרי השדה, ובסוף דברי תשובתו בח"ג סי' י"ז כותב בקצרה וז"ל: ובעיקר ענין קרוי' לנקבה על שם איש שנפטר הבאתי במקום אחר בשם קדוש א' דירידה היא לו עכ"ל.
באשר ע"כ נלפענ"ד דבעל נפש יחוש לעצמו ולא יקרא לנקבה אחרי שם של זכר.
(10aשו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן נו
ואמנם אם זה אחר הורה יש לייעץ לשואל להדר שלא לקרא, בכדי לחוש לטעמו הראשון של הדברי מלכיאל, ובכלל יש גם מקום לייעץ שלא לקרוא נקבה אחר שם של זכר וכן להיפך כיעוין מ"ש בזה בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' מ"ט פי"ג עיי"ש, אבל אם השואל עומד על כך לדעת אם אבל אפשרי לקרוא בכזאת אפשר להתיר לו.