test

Rachtza

 

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד ב 1)

 

אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש: נטל ידיו בטיבול ראשון - נוטל ידיו בטיבול שני. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: הא בעלמא איתמר, דאי סלקא דעתך הכא איתמר - למה לי נטילת ידים תרי זימני? הא משא ליה ידיה חדא זימנא! - אמר להו רב פפא: אדרבה, הכא איתמר. דאי סלקא דעתך בעלמא איתמר - למה לי תרי טיבולי? אלא מאי הכא איתמר - נטילת ידים תרי זימני למה לי, הא משא ליה ידיה חדא זימנא! אמרי: כיון דבעי למימר אגדתא והלילא - דילמא אסוחי אסחיה לדעתיה ונגע.

 

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קו עמוד ב 2)

 

אמר רב: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום כולו. אמר להו רבי אבינא לבניפקתא דערבות: כגון אתון, דלא שכיחי לכו מיא, משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו לכולא יומא. איכא דאמרי: בשעת הדחק - אין, שלא בשעת הדחק - לא, ופליגא - דרב; ואיכא דאמרי: אפילו שלא בשעת הדחק נמי, והיינו דרב.

 

רש"י מסכת חולין דף קו עמוד ב 3)

 

ומתנה - לאכילה ובלבד שיזהר מלטנפם ומלטמאם.

 

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קו עמוד א 4)

 

 אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה, ועוד משום מצוה. מאי מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים

 

תוספות מסכת חולין דף קו עמוד א 5)

 

מצוה לשמוע דברי חכמים - וא"ת והלא משום סרך תרומה תקנוה וא"כ מאי ועוד וי"ל דתקנו משום נקיות

 

רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח 6)

 

שלמה המלך ובית דינו גזרו על כל הידים שיהיו שניות, ואע"פ שלא ידע בודאי שנטמאו מפני שהידים עסקניות, ולא גזר שלמה על הידים טומאה אלא לקדש ואחר כך גזרו חכמים שאחריו אף לתרומה, ולפיכך צריך נטילת ידים לתרומה ואם נגע בתרומה קודם שיטול ידיו פסולה ונשרפת על טומאה זו. +/השגת הראב"ד/ לתרומה. א"א ואח"כ גזרו על אכילת חולין שצריך נטילת ידים.+

 

הגרי"ד סולוביציק  מסורה כרך ו עמ' נו

 

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קז עמוד א 8)

 

איבעיא להו: מהו לאכול במפה? מי חיישינן דלמא נגע, או לא? ת"ש: וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה - נוטלו במפה, ואוכלו חוץ לסוכה, ואין מברך אחריו; מאי לאו, הא כביצה בעי נטילת ידים! דלמא - הא כביצה בעי סוכה ובעי ברכה

 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות נטילת ידים סימן קנט סעיף כ 9)

 

לא המטביל ידיו (צו) אינו מברך על טבילת ידים, אלא על נט"י. ((צז) וי"א דמברכין על טבילת ידים או על שטיפת ידים), וכן עיקר (טור ומרדכי פ' אלו דברים וסמ"ג ואגור).

 

ט"ז אורח חיים סימן קנט ס"ק כא 9A

 

כא) אלא ענט"י. - הטעם שא"ל על טבילת ידים דהיכן צונו על טבילת ידים אבל ענ"י צונו ויש בכלל מאתים מנה כ"ד הרשב"א בב"י:

 

תוספות מסכת פסחים דף קטו עמוד ב(10

אסוחי מסח דעתיה ונגע - תימה מה צריך להאי טעמא תיפוק ליה דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה אלא שלא יטמא את המשקין וי"ל דס"ד דכיון שנטל יועיל אפילו לנהמא דחולין לא בעי כוונה לכך צריך להאי טעמא